כשהגעתי לצלם את סבתא, היא כבר הכינה את המילוי מבעוד מועד, לכן רשמתי את צורת ההכנה שלו, ואין תמונות של התהליך.
בשביל המילוי:
מטגנים בצל גדול, חתוך לקוביות קטנות עד שמתחיל להשחים, מוסיפים חצי ק״ג בקר טחון, מטגנים את הבצל עד שהבשר שחום, מוסיפים קופסה של רסק עגבניות 100 גרם מהול בחצי כוס מים.
מבשלים על אש קטנה חצי שעה, מוסיפים מלח + פלפל + אורגנו יבש. אם יש צורך עוד טיפת מים, אבל זה לא צריך להיות מיימי. נותנים להתקרר, מוסיפים ביצה קשה בחתיכות קטנות ועיגולי זיתים. מתקנים תיבול ונותנים להתקרר.
מערבבים את הקמח + מלח + מרגרינה עד יצירת פירורים.
מוסיפים חצי כוס מים וממשיכים לערבב עד לקבלת בצק נוח, גמיש ולא דביק.
מרדדים עד לקבלת משטח בצק דק, בערך 0.5 ס״מ. אני רואה שהוא נוח כי אני מעבירה אותו מצד לצד.
חותכים ממנו עיגולים בקוטר של בערך 7 ס״מ. ״לי יש משהו מיוחד שהוא בדיוק הגודל המתאים! אני משתמשת בקופסת שימורים של פריניר״.
לוקחים עיגול אחד, צובעים את חציו בביצה, שמים כפית גדושה של המלית ובקצות האצבעות או עם מזלג סוגרים את זה.
יש לי עוד פטנט שקיבלתי ממישהו מסכן שכבר לא בחיים.. ארגנטינאי אחד שגר בעכו.
מכניסים את הבצק בפנים, לתוך זה את המילוי ואז לוחצים. זהו, זה כל הקונץ.
שמים בתנור (200 מעלות) עד להשחמה.
ההכנה לוקחת שתי נגלות: קודם הבישול של המילוי ואח״כ את הבצק והאפיה.
הדודה לואיסה (גיסתה של סבתא ברטה, גם היא בעלת שבט לא קטן משלה) עושה את הקמח מהמרכיבים: 150 גרם מרגרינה, 2 כוסות קמח,
2 כפות חומץ ו-1/2 כוס סודה או מים קרים. את הבצק היא שמה לקירור לפחות חצי שעה (אם לא יותר), ועושה ממנו לא רק אמפנדס אלא גם פשטידות ועוגיות מלוחות.
